זיכרונות (Zichronot)
סיפרו לי שעכשיו
אתה יותר כבר לא עצוב
שארזת לך תיק והחלטת לנסוע
לפעמים הלב הוא בית
לפעמים הוא סתם עוד כלוב
יש שירים שאני עדיין לא מסוגלת לשמוע
ואנ'לא אחת כזאת שתתפרק בלי רחמים
אני בוכה את הדמעות שלי רק פנימה
רק בחושך זה נפתח כשכולם כבר נרדמים
אני נשברת וקוראת פתאום לאמא
איך הלילה לא עובר
אני סופרת כל דקה
אין דבר עצוב יותר
מאישה שמחכה
אז תליתי את התמונות
להרגיש יותר קרובה
זה לחיות על זיכרונות
או למות מאהבה
סיפרו לי שעכשיו אתה יותר כבר לא בורח
שכמה חודשים לא אמרת את שמי
ועם כל יום שעובר אתה עוד טיפה שוכח
הם סיפרו לי שעכשיו יש שם מישהי במקומי
ואנ׳לא כזאת שהלב שלה טועה
כבר נפלתי והמשכתי עוד קדימה
רק בחושך זה נפתח כשאף אחד לא רואה
אני נשברת וקוראת פתאום לאמא
